ברכת המזון דורשת יותר שטח כיתוב משלט ברכה קצרה. לפני בחירת מסגרת או מידות כדאי להגדיר את הנוסח ואת כל הקטעים שיופיעו בלוח, כדי שלא יתווספו בסוף שורות קטנות וצפופות.
מגדירים את גבולות הטקסט
מקבלים עותק מאושר ומסמנים אילו חלקים נכללים: כותרות, קטעי פתיחה, תוספות והוראות שהקהילה מבקשת להציג. אין להסיר חלק רק מפני שלא נכנס למסגרת. אם יש אי־בהירות לגבי מה צריך להיכלל ובאיזה אופן, פותרים אותה עם רב הקהילה לפני העיצוב.
לוח אחד או כמה חלקים
אפשר לתכנן לוח רציף, עמודות או כמה לוחות סמוכים. בעמודות חשוב שסדר הקריאה יהיה מובן לקורא עברית, ושלא יהיה צורך לנחש היכן ממשיכים. אם מפצלים לכמה חלקים, בודקים שלא נוצר מעבר לא נוח בין סוף קטע לתחילתו.
תוספות והוראות צריכות להיות ברורות
כיתוב מסביר צריך להיות מובחן מגוף הברכה באמצעות גודל או סגנון, לפי אישור הנוסח. צבע לבדו אינו תמיד מספיק להבחנה. משתמשים בהדגשות במידה: אם כל השורות מודגשות, הקורא מתקשה לזהות מה עיקר ומה הסבר.
בודקים מהשולחנות
באולם קידושים מתייחסים למקומות הישיבה ולמצב שבו השולחנות והריהוט נמצאים בשימוש. מודדים מרחק קריאה ולא מסתפקים בצילום של קיר ריק. בוחנים גם ניקוי סביב הלוח והפרדה ממגע של מזון ומים, בהתאם למיקום.
מה מוסרים ליצרן
מכינים נוסח סופי, מידות שטח פנוי, צילום האולם והחלטה על הקדשה. לפני הייצור בודקים דוגמת אותיות בגודל המתוכנן ומאשרים את כל העמודות יחד. עדיף לתקן חלוקת טקסט בשלב ההדמיה מאשר לגלות לאחר ההתקנה שחלק מהברכה קשה לקריאה.
