שילוט הכוונה עוזר לאורח למצוא את דרכו בלי לשאול בכל צומת. בבית כנסת עם כמה חללים, כדאי לתכנן את השלטים לפי מסלול ההגעה ולא לפי מספר הדלתות בלבד.
ממפים מסלול של מבקר חדש
מתחילים בכניסה ובודקים היכן אדם שאינו מכיר את המקום צריך לבחור כיוון. מציינים עזרת נשים, בית מדרש, אולם קידושים וחללים נוספים לפי השמות שבהם הקהילה משתמשת. במקום להציב שלט רק על הדלת הסופית, אפשר להוסיף הכוונה בנקודת הפיצול שמובילה אליה.
חץ צריך להתייחס למקום שבו עומדים
בודקים את כיוון החץ על הקיר המיועד, ולא רק בקובץ. חץ למעלה יכול להיות מובן כהמשך ישר או כעלייה לקומה אחרת, ולכן מוסיפים שם קומה או הסבר קצר כשצריך. כדאי שמישהו שלא השתתף בתכנון יעבור במסלול ויצביע על נקודות שאינן ברורות.
שמות אחידים בכל המבנה
אם אותו חדר מכונה פעם ״אולם״ ופעם ״חדר קידושים״, אורח עלול לחשוב שמדובר בשני מקומות. קובעים רשימת שמות אחידה וגודל כותרות עקבי. כאשר נדרשת שפה נוספת, בודקים את התרגום ואת סדר השורות ומשאירים מספיק מקום לשתי השפות.
שפה עיצובית שקטה
אפשר להתאים גוונים וגופן לעיצוב ההיכל בלי להפוך כל שלט הכוונה ללוח הנצחה. הטקסט והחץ צריכים להיות החלקים הבולטים. בודקים את הקריאות בתאורה הקיימת ואת מיקום השלט ביחס לדלתות פתוחות ולאנשים במעבר.
המדריך עוסק בשילוט מידע והכוונה רגיל. שלטי חירום ושילוט הנדרש לפי דין דורשים בדיקה נפרדת לפי הדרישות החלות במבנה. לפני הייצור מאשרים רשימת שלטים, נוסח, חצים ומיקום של כל פריט על גבי תכנית או תמונות.
